width=1
width=25
   יום שני 18 יוני 2012
   גיליון מספר 35

width=1
   סקירה מקצועית בענייני:
עבירות מס /   
עבירות כלכליות /   
איסור הלבנת הון /   
מיסים /   
בניגוד לחוק/
/
בעריכת: עמית בר - טוב, עו"ד | בתרון בר-טוב, משרד עורכי דין
/

רח' הברזל 3 | קומה 5 | רמת החייל | ת"א 69710 | טל': 03-6449490 | פקס: 03-6440510
למקרים דחופים: 054-4423250 | bitbar@zahav.net.il | http://www.bit-bar.co.il

בגיליון זה:/
.מיסוי פלילי מס הכנסה: קבלת ערעור המדינה על קולת עונש בעבירות מס /
.הלבנת הון: קבלת ערעור המדינה בעבירות הלבנת הון והימורים  /
.מיסוי אזרחי מס הכנסה: זכות הקניין במוניטין /
.מיסוי פלילי מע"מ: עבודות שירות למרות אי הסרת מחדל /
.חדשות ועדכונים  /

.מיסוי פלילי מס הכנסה: קבלת ערעור המדינה על קולת עונש בעבירות מס

בית המשפט ציין, בין היתר, כי בית משפט קמא לא יישם את השיקולים וההלכות שמנה בגזר דינו לפיהם יוטלו עונשי מאסר מרתיעים בעבירות מס. 

 

כנגד יוסף גחלי (להלן:"המשיב") הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בחיפה בגין ביצוע עבירות מס חמורות. לאחר שמיעת ראיות הורשע המשיב בביצוע עבירות שימוש במרמה, עורמה ותחבולה והצגת מסמך כוזב לפי סעיפים 220(5) ו-(6) לפקודת מס הכנסה. בהכרעת דינו של בית המשפט נקבע כי המשיב, במסגרת עבודתו כקבלן בעבודות מתכת, לא דיווח למס הכנסה על הכנסותיו בשנים 2003-2004 בסך 1,209,614 ₪. בנוסף, המשיב הציג בפני לקוחותיו אישור ניכוי מס במקור מזויף לצורך ניכוי מס במקור מופחת. לאחר ששקל את כל השיקולים גזר בית המשפט על המשיבמאסר בפועל של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות וקנס כספי בסך 25,000 ₪.

לאור קולת העונש הגישה מדינת ישראל (להלן:"המערערת")ערעור לבית המשפט המחוזי. עיקר טענות המערערת היא כי בית משפט קמא, על אף שהיה ער לפסיקת בית משפט העליון בעבירות מס, שגה ביישום הפסיקה בגוזרו עונשים בלתי הולמים.

 

בית המשפט פסק:   

בית המשפט הדגיש כי, ככלל, אין ערכאת הערעור מתערבת בנקל בגזר דינה של הערכאה המבררת ואינה שמה עצמה במקומה, גם באותם מקרים בהם היא סבורה כי אילו היא ישבה בערכאה הראשונה היא הייתה גוזרת עונש אחר. על אף האמור, נקבע כי בית משפט קמא לא יישם על המקרה הנדון את השיקולים וההלכות שהוא עצמו פירט ומנה בגזר דינו. השופטים קבעו, כי בעצם הדגשת נסיבותיו האישיות של המשיב בראש שיקולי הענישה נדחו הצידה שאר שיקולי הענישה שלהם מעמד בכורה בעבירות מסוג אלה שביצע המשיב. אין להתעלם מנסיבותיו הקשות של המשיב, לרבות גילו המתקדם, אך אלה אינן יכולות לבטל כליל הלכה מושרשת של בית משפט עליון בפסקי דין רבים, לפיה בעבירות מס יוטלו עונשי מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. נסיבות אישיות יביאו לקיצור תקופת המאסר אל אינן יכולות להביא להקלה כה מופלגת. קבלת עמדת בית משפט קמא, לפיה נסיבות קשות וחיסרון כיס מצדיקים המרת מאסר בפועל לעבודות שירות, תשמיט את הקרקע מתחת לשיקול הרתעת הרבים. על המשיב היה לתת את הדעת לצורך טיפול בבני משפחתו החולים, טרם יעשה לרמות את רשויות המס ויגזול כספי ציבור. בית המשפט ציין כי עבירותיו של המשיב מצויות ברף חומרה גבוה של עבירות מס והסכומים אותם גזל במרמה גבוהים.

לאור האמור לעיל, ותוך שמירת הכלל, לפיו אין ערכאת הערעור ממצה את חומרת הדין בקבלה ערעור המדינה על קולת העונש, ותוך התחשבות בנסיבותיו הקשות של המשיב, גזר עליו בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ (חיפה) 40071-01-12 מ"י נ' יוסף גחלי, ניתן ביום 14.05.12


.הלבנת הון: קבלת ערעור המדינה בעבירות הלבנת הון והימורים

בית המשפט העליון עמד על תכליות האיסור על ההימורים, קבע כי הלבנת הון הינה תופעה בעלת פוטנציאל של הרס עצום והחמיר עם הנאשמים.  

 

כנגד אלירן עובד, דוד חכמון ואדיר כבירי (להלן:"המשיבים") הוגש כתב אישום חמור לבית המשפט המחוזי. על פי עובדות כתב האישום גויסו המשיבים ע"י אריה אברם, בעל משרד העוסק במתן שירותי מטבע, לשם אחזקה וניהול מקום להימורים באמצעות האינטרנט. האתר הוקם בשנת 2004 והמשיבים תפעלו אותו בעזרת אנשי מקצוע שגייסו, ביניהם ראשי קבוצות, מתכנתים, מפעילים טכניים ומהמרים. המשיבים גרמו להסוואת מיקום האתר באופן שיראה כאילו אינו פועל מישראל ופעלו לטשטוש מקור כספי ההימורים באמצעות הזרמתו לחשבון העסק של אריה אברם. האתר פעל 4 שנים והפיק הכנסות של עשרות מיליונים. המשיבים הורשעו בעקבות הודאתם בעבירות של איסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 לחוק העונשין (להלן:"החוק"), איסור החזקה וניהול לפי סעיף 228 לחוק, ניסיון לאיסור הגרלות והימורים לפי סעיף 225 בצירוף סעיף 20 לחוק ואיסור הלבנת הון לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

במסגרת הסדר הטיעון נשלחו המשיבים לקבלת תסקיר שירות המבחן. בית המשפט המחוזי החליט לגזור על המשיבים עונשי מאסר בדרך של עבודות השירות תוך קבלת המלצות שירות המבחן, נסיבותיהם הקשות ואופן התנהלותם במשפט והודאתם. כמו כן, בית המשפט גזר על המשיבים קנס כספי בסך 300,000 ₪ וציין כי הטלת קנס משמעותי מאזנת את עונש המאסר הקל שהושת וכי גם בכספים שחולטו ישנה הכבדה כלכלית נוספת על המשיבים. על קולת העונש הוגש ערעור.

ב"כ המערערת ציינה כי העונש שהושת על המשיבים אינו הולם את חומרת העבירות שכן מדובר בפעילות עבריינית לאורך שנים, תוך מודעות ברורה לאופי העברייני של מעשיהם וכל שאת לשם בצע כסף. ב"כ המערערת טענה גם כי בית המשפט המחוזי נתן משקל גדול מדי לנסיבות האישיות של המשיבים ושגה כאשר הורה לא לחלט קופת גמל של חכמון (אחד מן המשיבים) מן הטעם שהיא נפתחה עובר לביצוע העבירות.

מנגד, המשיבים ובאי כוחם חזרו על הנסיבות הקשות ועל הטענה כי המשיבים אינם בעלים ולא היו שותפים לרווחים. עוד נטען כי מדובר בפרשה ראשונה של הימורים באינטרנט ויש בכך להוות שיקול משמעותי לקולא. טענות כגון חרטה, חיסכון זמן שיפוטי והמלצות שירות המבחן נשמעו והעתירה הכללית היה כי אין מקום להתערבות בגזר הדין.

 

בית המשפט פסק:

טענת "תקדימיות" העבירות של הימורים באינטרנט, כפי שנטענה ע"י המשיבים וההצדקה להקלה בעונש, נדחתה ע"י בית המשפט. בית המשפט ציין כי כבר במספר פסקי דין התייחסו בתי המשפט לאי חוקיות הימורים מקוונים ופרשת שאולי היוותה את ה"פרשה התקדימית" להימורים מקוונים ובמקרה זה טענת המשיבים אינה יכולה לעמוד לזכותם כשיקול לקולא.

לגופו של עניין, בית המשפט ציין את פעילות המשיבים בתפעול האתר ואת מקומם הרם בהיררכיה הארגונית. מעבר לכך, חומרת המקרה מתחדדת נוכח העובדה כי בנוסף לעבירות ארגון ההימורים הורשעו המשיבים גם בעבירות של הלבנת הון בהיקפים משמעותיים. בית המפשט העליון עמד על תופעת הלבנת הון וקבע ש"היא תופעה בעלת פוטנציאל של הרס עצום, ובפרט מבחינה כלכלית וחברתית.." .

 

באשר להשגת המערערת לעניין חילוט קופת הגמל, בית המשפט קבע כי לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון אין כל הכרח כי לרכוש המחולט יהא קשר לעבירה והוא מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה לפי חוק. נוכח העובדה שהמשיב חכמון הודה בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, והרכוש המחולט נמוך משמעותית מהיקף זה, יש מקום לחילוט קופת הגמל.

בית המשפט הדגיש כי מדובר בעבירות חמורות וככלל יש להשית עונשי מאסר לתקופות ממושכות, אך עם זאת אין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם הנאשמים.

בית המשפט קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונש המאסר על כל אחד מן המשיבים ל-12 חודשים ויתר רכיבי גזר הדין נשארו על כנם.

 

ע"פ (עליון) 6889/11 מ"י נ' אלירן עובד ואח', ניתן ביום 14.05.12

 

 


.מיסוי אזרחי מס הכנסה: זכות הקניין במוניטין

בית המשפט קבע כי פקיד שומה רשאי לסווג עסקה עפ"י הדין הכללי בשונה ממה שביקשו הצדדים לעסקה להציג.

 

בתאריך 29.03.01 נכרת הסכם בין חברת פזגז 1993 בע"מ (להלן:"פז גז") לבין חברת ברק גז בע"מ (להלן:"המערערת") שכותרתו: " הסכם לרכישת מוניטין ולסיום סכסוך". במסגרת ההסכם הצדדים הסכימו על סיום סכסוך משפטי שהיה ביניהם ועל העברת פעילות המערערת כמשווקת גז באזור בני ברק לפז גז. כמו כן, המערערת התחייבה לא לעסוק בגז באזור בני ברק במשך 18 חודשים מיום חתימת ההסכם. בתמורה התחייבה  פז גז להעביר למערערת תמורה כספית. בהתאם לסעיף 5 להסכם קיבלה המערערת מפז גז סך של 1,224,000$. סכום זה נרשם בדו"ח הכספי של המערערת לשנת המס 2001 כתשלום בגין מוניטין. פקיד שומה ת"א (להלן:"המשיב") קבע כי למרות האמור בהסכם, התשלום שניתן למערערת אינו בגין מוניטין. על קביעת המשיב הוגש ערעור. 
 
בית המשפט פסק:

ההכרעה בשאלה האם התשלום שקיבלה המערערת הינו בגין מוניטין תלויה בשאלות האם היה בידי המערערת מוניטין הניתן להעברה ובכוונת הצדדים בעת ניסוח ההסכם?

בית המשפט בדק את ההסכם כאשר ממבואו עולה כי המערערת הייתה מפיצה של פז גז באזור בני ברק והשומרון. לעניין זה הפנה בית המשפט לפרשת לייבוביץ (רע"א 371/89) שם נבחן ההיבט הקנייני שבמוניטין. לעניין מיהו בעל זכות הקניין במוניטין של המוצר נקבע כי "...אכן מקובל כי המפיץ הבלעדי נוטל על עצמו לפרסם את המוצר ולבנות לו מוניטין בתחום הטריטוריאלי אשר בו הוקנתה לו הזכות להפצה בלעדית....עם זאת, אין פירושו שח דבר כי זכות הקניין במוניטין זה היא של המפיץ. זכות הקניין במוניטין של המוצר, אף זה אשר נבנה ע"י המפיץ, שייכות ליצרן של המוצר...."  

לאור העובדה כי המערערת שימשה כמפיצה של פז גז ולנוכח האמור בפרשת לייבוביץ, נקבע כי בעת עריכת ההסכם לא היה בידי המערערת מוניטין הניתן להעברה או למכירה לפז גז.

באשר לכותרת ההסכם בין הצדדים המצביעה לכאורה על "רכישת מוניטין", בית המשפט קבע כי הכותרות לסעיפי ההסכם משמשות לנוחות בלבד, אין לעשות בהם שימוש ואין לתת לה משקל. קביעה זו מתבססת על משפט מתוך ההסכם אשר קובע כי"אין באמור בהסכם זה כדי להוות הודאה או הסכמה של צד כלשהו לטענות או לעמדות או להצהרות הצד שכנגד, ואין בהו להוות תקדים כלשהו כל עניין שהוא".

טענת המערערת לפיה רכשה מוניטין בחלוקת גז מטעם פז גז באזור בני ברק נסמכת על מסמך עקרונות שנחתם ביום 08.05.1994 בין פטרולגז והחברה במסגרתה מוזגו פטרול גז ופז גז לבין הסוכנים, ביניהם המערערת. בסעיף 4 למסמך העקרונות נקבע: "מוסכם בין הצדדים שלסוכנויות יש מוניטין, כל סוכנות באזורה". בית המשפט חזר על עניין לייבוביץ וקבע כי סוכן רוכש מוניטין כסוכן אולם למוניטין של המערערת אין דבר עם המוניטין של שיווק הגז של פז גז באזור בני ברק.

בית המשפט ציין גם הליכים משפטיים שנקטה פז גז על מנת להגן על אזור החלוקה שלה נוכח התארגנות מפיצים, בהם המערערת, לשיווק גז של גופים אחרים ללקוחות פז גז ואף ניתן צו מניעה קבוע. בנוסף, בהתאם לפסק דין שניתן בעניינה של המערערת עולה כי לא ניתן לה רישיון ספק גז כנדרש בהוראות סעיף 9 לחוק הגז, וממילא לא הייתה יכולה לרכוש מוניטין כספקית גז. טענת המערערת לפיה המשיב הסכים להכיר במוניטין בדו"ח שהוגש בשנת 1995 ויש בכך לכבול אותו גם במקרה זה נדחתה אף היא ע"י בית המשפט, גם לאור עמדת המשיב לפיה בשנת המס האמורה לא הייתה השפעה מיסויית לאופן הרישום והסוגיה לא נבדקה.

לסיכום, פקיד שומה המבקש לראות את העסקה באור שונה ממה שהציגו וביקשו הצדדים לעסקה, רשאי לסווג את העסקה עפ"י הדין הכללי. לאור האמור, קבע בית המשפט כי התשלום שקיבלה המערערת מפז גז אינו בעד מוניטין אלא תשלום בעד מכירת זכויות הפצה גז וציוד שהיה בידי המערערת.

בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בקביעת המשיב והערעור נדחה.

 
עמ(ת"א) 1181-06 ברק גז בע"מ נ' פקיד שומה ת"א-יפו 1, ניתן ביום 09.05.12

 


.מיסוי פלילי מע"מ: עבודות שירות למרות אי הסרת מחדל

למרות עתירת המאשימה למאסר מאחורי סורג ובריח קיבל בית המשפט את טענות ב"כ הנאשם וגזר עליו 6 חודשי עבודות שירות. 

 

בתאריך  כנגד שאקר מסרוואה (להלן:"הנאשם") הוגש כתב אישום ע"י מע"מ נתניה (להלן:"המאשימה") בגין ביצוע עבירות מע"מ. כתב האישום ייחס לנאשם 27 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד – לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף (להלן:"החוק"). הנאשם הודה במיוחס לו והורשע עפ"י הודאתו. 
במסגרת הטיעונים לעונש, ב"כ המאשימה  ציין כי לנאשם ישנן הרשעות קודמות בעבירות דומות למקרה זה. באשר למחדל נטען כי בידי המאשימה פירוט חלקי של דו"חות שלא שולמו ובהערכה מדובר בסכום של כ- 400,000 ₪ שלא שולם. ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בעבירות חמורות ביותר ללא הסרת מחדל ועתר לעונש מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות , קנס כספי שיהלום את חומרת העבירות ומאסר על תנאי לתקופה ארוכה.
מנגד, ב"כ הנאשם, עו"ד שחר טל ממשרד בתרון בר טוב, עתר להקלה בעונשו של הנאשם וציין את ההלכה שנקבע בבית המשפט העליון לפיה הענישה חייבת להיות אינדיבידואלית. הנאשם שיתף פעולה, הודה בעובדות כתב האישום ולקח אחריות. ב"כ הנאשם תיאר בהרחבה את קריסתו הכלכלית של הנאשם והדגיש את מצבו הכלכלי הקשה וחובותיו הרבים. כמו כן, צוין כי הנאשם אב לחמישה ילדים וכל פרנסת הבית מוטלת על כתפיו. ב"כ הנאשם הפנה את בית המשפט לפרשת מ.ס.ג עבודות מתכת שם נאמר ע"י בית המשפט כי "צו מצפוני וחוש צדקי אומרים שלו היה בית משפט עושה כן היה מתאכזר לאדם, הענישה צריכה להיות מדודה, שקולה, ראויה ואנושית..".


בית המשפט פסק:

בית המשפט ציין כי העבירות אותן עבר הנאשם חמורות ונפסק לא אחת כי יש להתייחס לכך בחומרה יתירה. לעניין מדיניות הענישה בעבירות מס נקבע כי אין בין גוזל כספי הציבור לכספי הפרט- "אלה גם אלה חטאם רב הוא, ואלה גם אלה ראויים בנסיבות המתאימות למיצוי הדין בעונשי מאסר ממשיים והן קנסות כספיים משמעותיים".

בנוסף, בית המשפט ציין כי במקרים רבים של עבירות מס קיימת תופעה שבה עברייני מס שוטחים בפני בית המשפט את בעיותיהם הקשות אך קבע כי לא ניתן להתעלם מחומרת העבירות גם כאשר קיימות נסיבות אישיות לא קלות. יש להמחיש בפועל כי עבריינות בתחום המס ראוי שתיענש בכל חומרת הדין.

לאחר ששקל את כל השיקולים לקולא ולחומרא, גזר בית המשפט על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וקנס כספי בסך 35,000 ₪ ב-15 תשלומים שווים וחודשיים.

 
ת"פ (נתניה) 3193/08 מ"י מע"מ נתניה נ' מסראווה גאלב, ניתן ביום 09.05.012

 


.חדשות ועדכונים

 

לחדשות ועדכונים נוספים לחץ כאן

 

 



מסמך זה נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה חוו"ד ,סקירת הדין הרלבטי, ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן על ידי עו"ד.
/
משרד בתרון, בר-טוב | רח' הברזל 3 | קומה 5 | רמת החייל | ת"א 69710 | טל': 03-6449490 | פקס: 03-6440510
/
למקרים דחופים: 054-4423250 | bitbar@zahav.net.il | www.bit-bar.co.il
/
כל הזכויות שמורות למשרד בתרון, בר-טוב.

הדפסה