לפי כתב האישום, שהוגש ע"י עו"ד ענבר עפרת-וינשטיין מהלשכה המשפטית במע"מ ירושלים, רשות המסים בישראל, בתקופה שבין דצמבר 2003 לבין מאי 2005 הגיש דוד ששון דו"חות תקופתיים למע"מ, בהם ניכה תשומות בסך 4,618,533 ₪, כולל מס בסך 671,069 ₪, אולם החשבוניות בגינן דרש לנכות מס תשומות הוצאו לו שלא כדין.
עוד לפי כתב האישום, בתקופה שבין מאי לספטמבר 2005 החברה, באמצעות מנהליה, הגישה דו"חות תקופתיים למע"מ, בהם ניכתה תשומות בסך 6,179,221 ₪, כולל מס בסך 893,329 ₪, אולם החשבוניות בגינן דרשה החברה לנכות מס תשומות הוצאו לה שלא כדין.
כמו-כן, לפי כתב האישום, בסמוך לחודש נובמבר 2005, קיבל דוד ששון חשבונית התחשבנות עם הרש"פ (חשבונית P) בסכום עסקה בסך 40,775 ₪ כולל מס, וזאת מבלי שהעוסק שפרטיו הופיעו על החשבונית ביצע או התחייב לבצע עסקה עם החברה. ובמועד מאוחר יותר, הגדיל ששון את הסכומים בחשבונית P פי 100 ע"י הוספת שני אפסים. החברה, באמצעות מנהליה, קיזזה שלא כדין בדו"ח התקופתי למע"מ את המס הכלול בחשבונית P בסך 577,500.

כמצוין בגזר הדין, מיכה ששון ירצה 20 חודשי מאסר, 6 חודשי מאסר על תנאי וישלם קנס בסך 20,000 ₪. דוד ששון ירצה 25 חודשי מאסר, 6 חודשי מאסר על תנאי וישלם קנס בסך 25,000 ₪. החברה תשלם קנס בסך 2,000 ₪.

כב' השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כתבה בגזר הדין: "בענייננו, כאמור, מדובר בעבירות שנעברו על פני תקופה של כשנתיים, בנאשמים שלא קיבלו אחריות על מעשיהם ולא הסירו את המחדלים, לנאשמים לא עומדת לזכותם הודאה כנסיבה לקולא, העונש הראוי לנאשמים הינו מאסר לתקופה ממושכת וקנס..."

ת"פ 3605-06